אולי, אם היה מאמץ תמידי של כולם למצוא את הדגם החדש, דגם ה- Quad היה מתפתח יותר מהר וכל העולם יכול היה ליהנות ממנו. אבל קודם מישהו כנראה צריך לזכות בתחרות רצינית כדי שיגלשו עליהם (CJ ניצח את תחרות ה Body Glove Surfbout בשנת 2007 והגלשנים העיקריים של סלייטר בגלים צינוריים הם ה- Quads). 
 

הרושם הראשוני האופייני הוא כדלקמן: מהיר ומשוחרר, אבל חסר עדיין משהו מתחת לרגל האחורית (איפה שהחרב האחורית אמורה להיות). זה לקוח כמה סשיינים עד שמתרגלים ובוטחים במערך החרבות החדש – ואז ניתן להרגיש את הערך המוסף שלהם. החוסר במנגנון יישור אוטומטי בזמן הגלישה ההיא התלונה השכיחה בקרב מבקרי המערך החדש. בלי חרב אמצעית מאחורה, רוב הגולשים מחפשים את התגובה המיידית מהכף רגל האחורית ואת היכולת לבצע התאמות מהירות בזמן הגלישה. עם Quads יש חוסר העברת מידע לרגל של הגולש בכל הקשור להחלפת הרייל (הדופן) עליו גולשים, דבר שתלוי לרוב במיקום החרבות (האחוריות בעיקר). הגלישה לבק סייד (עם הגב אל הגל) היא גם כן סיבה לדאגה לאוהבי המערך של שלוש החרבות. כשגולשים על העקבים, הגולש מייצר יותר אנרגיה באמצעות השקעת כוח פיסי דרך הרגל האחורית (יותר מבפרונט סייד (עם הפנים אל הגל)) תוך כדי שמדמיינים את זווית הרגל האחורית על הגלשן ואת הכיוון שאליו הולכת האנרגיה…
בתחילת זמנו של מערך שלוש החרבות, היה נהוג לקבע את החרב האחורית כמה שיותר אחורה כדי שגולשים עם הרבה כוח שנעזרים בעיקר ברגל האחורית, לא יעיפו את הזנב של הגלשן מהמים בזמן שהם רוצים לבצע חיתוך כזה או אחר. החרבות האחוריות של Occy היו מקובעות באזור ה3/4 2 אינץ' (כ7 ס"מ) מקצה הזנב והחרבות של Tom Carroll היו מקובעות באזור ה2 אינץ' (כ 5 ס"מ) מקצה הזנב. בעניין זה יש לציין כי המרחק המקובל מקצה החרב האחורית עד לקצה הזנב של הגלשן הינו בסביבות ה3 אינץ' וקצת (כ8 ס"מ). עם הזמן והשינויים בעיצוב זנב חרב הגלשן והרוקר (השיפוע) שלה, המרחק גדל עד כדי 1/2 3 אינץ' (כ9 ס"מ) בגלשן ממוצע.
אם החרב האחורית במערך שלוש חרבות מוזזת כ 3-6 ס"מ קדימה לכיוון החרטום מהמקום אליו רגילים רוב הגולשים, הגלשן יאבד את יכולת התאוצה, האחיזה ויזיז את נקודת הציר יותר קדימה. גולש יצטרך לשנות את מיקום הרגל שלו לחלוטין. ואותו הדבר יקרה גם במעבר לגלשן Quad.
מה שמוביל לאחד הפרטים, אם לא הפרט הכי חשוב בעיצוב גלשן עם מערך של ארבע חרבות: מיקום החרבות (בלי עיצובי זנב מוזרים, בלי מתארים מוזרים בתחתית) והחרבות עצמן (איזה גודל, צורה, וסוג שטח פנים). המיקום של החרבות ב Quad הוא ביחס לחרטום, ביחס לחרבות האחרות בגלשן וביחס לדופן.
 

המטרה של ה Quads הראשונים הייתה לייצר יותר מהירות ושליטה ביחס לגלשני ה- Twin Fin (מערך שתי חרבות). בתחילת שנות ה80, ה- Twin Fins היה הגלשן המקובל בדומה לגלשני שלוש החרבות כיום. באותה תקופה, גלשני השלוש חרבות הפכו לגלשן הניסויים של הגולשים. על פי דברם של שייפרים רבים, צריך לדמיין את החרב האחורית בגלשן נחתכת לשניים ואז ככל שמרחיקים את החרבות ממיקום החרב האחורית שנחצתה ומקריבים אותם לחרבות הצדדיות, מתרחקים מההרגשה של גלשן שלוש חרבות ומתקרבים להרגשה של ה- Twin.
על פי דבריו של השייפר האגדי Rusty, בגלשן 2'6 עם מערך שלוש חרבות, החרבות הצדדיות יושבות באזור 28 ס"מ מקצה הזנב והחרב האחורית במרחק של 8.75 ס"מ מהזנב. הרבה שייפרים הולכים על חצי מרחק ב Quads (לוקחים את מחצית המרחק מהזנב של החרב הקדמית (14 ס"מ) ואת המרחק של החרב האחורית (8.75 ס"מ), ומחשבים את הממוצע בינהם (11.375 ס"מ)). כך שהחרבות הקדמיות ישבו באותו המקום והאחוריות כ 11.375 ס"מ מקצה הזנב של הגלשן ולהזיזם למקום שרחוק לפחות 5 ס"מ מהדופן. זאת דוגמא כללית בעניין והדבר משתנה בהתאם לרוחב הזנב ואורך הגלשן.
גודל החרב: גודל החרבות הקדמיות דומה לגודל של החרבות הרגילות במערך שלוש חרבות. החרבות האחוריות מהוות 90% מגודל החרבות הקדמיות. אפשר להתאים את מידת ההאצה של הגלשן בעזרת החלפת החרבות האחוריות לכאלו בעלות יחס שונה לעומת החרבות הקדמיות. ככל שהחרבות אנכיות יותר כך הסיבובים יהיו חדים יותר וככל שהחרב תטה יותר כך הקווים של הגלישה יתארכו.

שטח פנים: נקודת התחלה טובה היא לקחת את החרבות הקדמיות ממערך שלוש החרבות הישן שלכם. אם זה חרב עם קימור פנימי או לא עדיף שתישארו עם ההרגשה שאליה אתם רגילים. למרות זאת בגלים נמוכים מומלצים החרבות הרגילות ובגלים גבוהים מומלץ לגלוש עם חרבות בעלות קימור פנימי.
יחס החרב לבסיס: באופן טיפוסי, מחלקים את זווית החרבות הקדמיות בשתיים, כמובן שבהתאם לצורך. גלים נמוכים – יותר זווית לכיוון הדופן תתרום לשחרור  ולהתרוממות של הגלשן מהמים. בהתאם, שמגדילים את זווית החרב מהדופן תורמים למהירות, לאחיזה ולתאוצה של הגלשן.
הזווית לחרטום: לרוב, מומלץ לכוון את כל החרבות לאותה נקודה, שמיקומה תלוי באורך הגלשן ובסוג הגלים עליהם מתכוונים לגלוש. 

למי שבאמת רוצה להיכנס לפרטים מומלץ להיכנס לאתר של Bruce McKee שחוקר את תחום הארבע חרבות כבר שלושים שנה ומוכן לחלוק את הידע שצבר עם כולנו… 
http://www.mckeesurf.com/brucemckee/multisystem.htm

כעת בחזרה לשאלה מדוע אין יותר גולשים שמשתמשים במערך החרבות החדש?
אני חושד שבתחילת דרכם של ה Quads הרבה אנשים ניסו אותם לפני שהם עברו את השיפורים המשמעותיים. כך, הדגם קיבל הרבה ביקורת שלילית והתוצאה של זה היא שהרבה אנשים נמנעו מלנסות אותו מלכתחילה. חלק מזה יכול להיות מושרש בסטיגמה שלילית. במהדורת הגלשנים של השנה שעברה, בחרה התקשורת המודפסת, בצורה צרת עין וקצרת טווח כל כך מאכזבת, בגלשן השלוש חרבות כאלוף החזית הטכנולוגית בגלישת גלים. 
למרבה המזל יש לנו את האינטרנט. 
תחפשו ותמצאו. ישנם לא מעט שייפרים שמציעים גלשני Quads, ואפילו ממציא מערך שלוש החרבות בעצמו, סיימון אנדרסון, גולש ונהנה מגלשני ה- Quad. כמו כן, יש לו כבר כמה דגמי Quad שהוא מתכוון להכניס לפס הייצור.
ההצעה שלי היא, אם אתם מעוניינים ב Quad תפנו לשייפר שיש לו אמונה בדגם ובעל יכולת מוכחת בייצור שלו (כמו מוסה למשל). שכן, לא מדובר בהנחת ארבע חרבות וזהו.ULTRAWAVE
 משקיעים המון בניסיון לפתח ולקדם דגמים של גלשני  Quadלדוגמא: הQuatro- 
https://ultrawave.co.il/newsite/boards_8.htm
בנוסף ממליץ מוסה "ניתן לגלוש על כל גלשן גם במערך של 4 חרבות אין צורך לשנות את הגלשן עצמו רק את המיקום והזווית של החרבות".
מנסיוני האישי, לרוב, מי שמנסה Quad מופתע לטובה ממנו.