הגל הכי טוב במרוקו!!! אם אתם שם בזמן שפוגע סוול טוב סביר להניח שתראו כמה מקצוענים צצים לכם משום מקום ומראים לכם מה אפשר לעשות על הגל הזה. ממוקם בצפון העיר Safi, שהינה אחת הערים התעשייתיות הגדולות במרוקו (בעיקר תעשיית שימורים ופוספט) כ4 שעות דרומית לקזבלנקה וצפונית לאגאדיר (אמצע הדרך בין שני הערים פחות או יותר). אין הרבה מה לעשות בעיר הזאת אבל כשהגל עובד שום דבר חוץ מלהיות במים ולהכין את עצמכם לסשן הבא לא יעניין אתכם. בשביל שהגל יעבוד צריך סוול ענק בגובה של ft12ft-15. הוא עובד גם בים נמוך יותר אבל אז זה לא זה. כשהגל עובד, תופסים את הגל ליד סלע המבצבץ לא כמה עשרות מטרים מול צוק סלעים, ואז נכנסים לרכבת הרים שכולה מינור אחד ענק שנשבר מול המצוק. אחרי שיוצאים מהצינור אפשר בתכלס לצאת מהמים ולדעת שעשינו את שלנו אבל בהמשך יש עוד כמה מאות מטרים של קיר עומד עם סקשיינים לביצועים, צינורות וכל מה שתרצו. גל מושלם! בחלק הדרומי של העיר ניתן למצוא גל נוסף שעובד בעיקר בים גבוה וזה ה Money Wave. מדובר בגל כבד מאד שמגיע ממים עמוקים ונשבר על ריף חד. הגל נמצא בדיוק מול מפעל הפוספט הענק ועל כן יש לבדוק את המים לפני שנכנסים מחשש לזיהום. גל שדומה בשבירה שלו לsunsetש שבהוואי. כשיש התקפה באים שורות ענקיות שבהתחלה נשפכות וכאשר הגל נכנס לסקשיין הפנימי כל המים שבגל מתנפצים על הריף הרדוד בחלק הפנימי של הגל. לא מומלץ למתחילים. גל קשה שמעניש על כל טעות. בנוסף הכניסה הרבה יותר קשה ממה שהיא נראית כך כדאי להיזהר.

כשעה נסיעה צפונה מאגאדיר ישנה עיירה קטנה בשם Imessouane שלמרגלותיה יש את שני פוינטים מושלמים. הפוינט בחלק הצפוני של העיירה הוא אחד מהיותר כיפים שיש. מדובר בגל מושלם וכיפי שמתאים מאד לגולשי לונג בורד. גל ארוך לימין של מים עמוקים עם סקשיינים שנשפכים. האירופאים יצרו פה אווירה של עיירת גלישה קטנה במדבר מקום מדהים שמתאים במיוחד לזוגות שרוצים פינה קטנה של שקט מהבלאגן באגאדיר. הגל עצמו מושלם לגולשי לונגבורד ומתאים מאד לגולשים מתחילים. בנוסף כל החוף מאד פסטורלי כך שגם אם לא גרים שם מומלץ מאד לנסוע לשם לטיול של יום. בנוסף לגל הזה ישנו עוד גל שדורש רמת גלישה גבוהה יותר. בחלק הדרומי של העיירה יש מפרץ נוסף עם גל מושלם לימין וארוך מאד שעובד בתנאים עם ים יותר גבוה ומתאים יותר לגולשים רדיקלים עם רמת גלישה גבוה הגל דומה מאד לAnchor point כשהוא עובד.

לגולשים חובבי התרבות שבינינו מומלץ להגיע לשלושה ערים שדי מקיפות את התרבות המרוקאית על כל שנותיה: אסואירה (ערבית الصويرة‎, צרפתית Essaouira) או בשמה הפורטוגזי – מוגדור (פורטוגזית Mogador), היא עיר נמל במרוקו הממוקמת לחוף האוקיינוס האטלנטי בין קזבלנקה לאגאדיר. העיר שוכנת סביב מפרץ ברוחב של 2.5 ק"מ, שעל פתחו מגונן האי מוגדור. ליבה של העיר במדינה העתיקה השוכנת על חצי אי בפינתו הצפונית של המפרץ, ונמלה של העיר נשלח ממנו אל הים.בעיר מתגוררים כ-70,000 תושבים, שפרנסתם התבססה בעבר בעיקר על המסחר ועל הדיג לסוגיו, וכן הוקמו בה בתי חרושת למוצרי דגים ולסרדינים משומרים. כיום העיר צוברת תאוצה כיעד תיירותי, והיא פופולרית בקרב העוסקים בגלישת רוח בשל הרוחות הנושבות במקום דרך קבע. פירוש השם "אסויירה" בערבית הוא "המצוירת יפה", או "תמונה" (מהמילה תסוירה), כי בצפיה ממקום גבוה היא נראת כתמונת נוף יפה‏‏פיה[1]. בשנת 2001 הוכרזה המדינה בעיר כאתר מורשת עולמית. העיר ההיסטורית נחלקת לשלושה רובעים: • הקסבה – כוללת את המרכז השלטוני הוותיק. • המדינה – רובע זה בצורת דלתון נבנה בין המאה ה-18 ותחילת המאה ה-20. המדינה נחצת על ידי שני צירים. האחד, באורך של כקילומטר, מוליך משער דוקלה בצפון-מזרח אל שער אלמינזה ואל הנמל בדרום מערב, והאחר, באורך של כחצי קילומטר, מוביל משער מרקש בדרום-מזרח אל חוף הים בצפון מערב. נקודת המפגש של שני הצירים כונתה "סוק ג'דיד" או "השוק החדש", ושכנו בה ארבעה שווקים. כל אחד מהשווקים התמחה בתחום אחר – דגים, תבלינים, דגנים וסחורה כללית. • במלאח, או הרובע היהודי – התגוררו כ-8,000 יהודים בשיאו. היו בו 30 בתי כנסת, אך כיום נותרו מהם רק שניים – האחד "צלאת עטייא" סגור, והאחר, ששכן בביתו של הרב חיים פינטו, מתוחזק על ידי תושבת המקום. בעיר שני בתי קברות יהודיים. העתיק שבהם, ובו קברו של הרב חיים פינטו, הוא יעד לעלייה לרגל ליהודים, המקיימים בו גם הילולה לזכרו של הצדיק בכל שנה במועד פטירתו החל בכ"ו באלול. בית הקברות האחר ממוקם מן העבר האחר של הרחוב והוא מוכר כבית הקברות החדש. על אתרי העיר נמנים הביצורים והמגדלים, שערי העיר (בייחוד שער הים המעוטר), האי מוגדור בו שכן בית הכלא המשמש כיום כמעוזן של ציפורים, המסגדים ובתי הכנסת, הכנסייה הפורטוגזית מהמאה ה-18, ארמון הסולטן ובתים פרטיים.

מרקש (ערבית مراكش; צרפתית Marrakech) היא עיר מדברית בדרום מערב מרוקו למרגלות הרי האטלס. העיר מונה כ-340,000 תושבים (נכון ל-2004) שרובם ממוצא ברברי. מקור אפשרי לשם העיר הוא מהשפה הברברית, שבה פירוש המילים mur akuch הוא "עיר האלוהים". העיר הוקמה בשנת 1069 על ידי יוסוף אבן תשפין והתפתחה כעיר מסחר בין ערי החוף המרוקאיות שלחוף האוקיינוס האטלנטי לבין "אפריקה השחורה". העיר מָ‏ר‏אכֶ‏‏‏ש שמשה מאות בשנים בירת הממלכה המרוקנית על כן היא נחשבת למרוקו בזעיר אנפין. תחילתה של העיר בכך שיוסוף אבן תשפין בנה מסגד גדול וכמה מבנים קבועים וחומה ובכך שינה את אופיו הנוודי של שבטו. בשנת 1072 מָ‏ר‏אכֶ‏‏‏ש הייתה כבר עיר בהתהוות ואבן תשפין שליטה הבלתי מעורער. במשך 37 שנות שלטונו הפך אבן תשפין את מָ‏ר‏אכֶ‏‏‏ש למרכז מסחרי חשוב עם עורף חקלאי איתן, הוא בנה מערכת השקיה מתוחכמת, שחלקה בשימוש עד היום, המפריחה את המישורים הפוריים. העיר, המכונה גם "העיר האדומה" על שם צבעם האופייני של בנייניה, מוגדרת משנת 1985 על ידי אונסק"ו [2] כאתר מורשת עולמית. תיירים רבים פוקדים אותה מדי שנה והיא זכתה לכינוי "פריז של מרוקו" הודות לפניני האדריכלות הרבות בה. העיר העתיקה ידועה בסמטאותיה ובשווקיה הצבעוניים. בניגוד לרבאט, שהיא הבירה הפוליטית ולקזבלנקה, הבירה הכלכלית, מרקש היא הבירה ההיסטורית והתרבותית של מרוקו. בכל ערב, עם שקיעה, מתאספים כמה מאות רוכלים, מספרי סיפורים, מרפאים, מכשפים, להטוטנים, רקדנים, מתופפים, מכשפי נחשים, שחקנים, מציגים ואחרים, אפופים עשן סמיך מעשרות דוכני המזון והגריל בכיכר המרכזית של העיר העתיקה. הכיכר, "ג'מע אל-פנה", מוארת במאות נורות קטנות והופכת למקור משיכה לתושבי העיר, לבני יישובים אחרים ולתיירים המרותקים למספרי הסיפורים.

טרודאנט (ערבית تارودانت; צרפתית: ‎Taroudant) היא עיר במרוקו בעמק הסוס על ציר הדרך ווארזאזאת אגדיר ובה כ-70,000 תושבים. טרודאנט נמצאת 70 ק"מ מזרחית לאגדיר. מוקפת בשתי שרשראות הרים: האטלס הגבוה מצפון וממזרח ורכס האנטי אטלס מדרום. טרודאנט נכללת כמעט בכל מסלול טיולים לנוסעים בציר אגדיר-ווארזאזת. חומת העיר המרשימה באורך 7.5 ק"מ ניגלית למבקרים כמו פאטה מורגנה בלב המדבר. בשל החומה המקיפה את העיר, טרודאנט מכונה : "האחות הקטנה של מרקש". בשונה ממרקש, כמעט כל העיר נמצאת בתוך החומה. העיר מפורסמת בשטיחיה ובתכשיטיה. שדרות מוחמד החמישי הוא רחובה הראשי של העיר והוא מוביל אל "באב טרודנט" , שער הכניסה הראשי לעיר ואחד מחמשת שערי העיר. למי שלא ביקר ברובע הבורסקאים בפס ניתנת הזדמנות נוספת לראות את רובע הבורסקאים של טרודאנט. הככר הראשית של העיר היא פלס אסאראג Place Assarag ובה נמצאים מרבית בתי המלון של העיר ומסעדותיה. הפרוטקטוראט הצרפתי על מרוקו הטביע את חותמו על תכנון הככר: יושב בבית קפה בככר חש אווירה המזכירה את צרפת. בין השוק הברברי והשוק הערבי של העיר נמצאת ככר ראשית נוספת Place Talmoklate פלס טלמוקלט המתאפיינת באווירה המרוקאית שבה. החנויות בשוק הברברי מציעות כלי בית ודברי מזון. לעומת זאת, בשוק הערבי יש שטיחים שהקנו לעיר את פרסומה.