השנים הראשונות, דויד דמרי

שנת 1954, גולש יהודי צעיר בשם דוריאן פסקוביץ' שכבר אז נחשב לאגדת גלישה בקליפורניה הגיע לביקור בארץ הקודש.

המדינה הייתה עדיין בחיתוליה ואלפי יהודים הגיעו למדינה מכל רחבי העולם.

במהלך ביקורו הגיע דוריאן לחופי ת"א ושם נדהם לגלות חופים בתוליים שבקושי נגעו בהם עם שבירות נקיות ויפות של...גלים!!!

דוריאן חזר לקליפורניה עם זיכרונות נעימים מחופי ת"א ועם החלטה. הוא יתרום למדינה הצעירה שלו את הדבר שהוא הכי אוהב, גלישה!

בשנת 1956 חזר דוריאן לישראל מצויד בנשק קטלני שהתכוון לתרום לעם היהודי, 2 גלשנים.

דוריאן הגיע לחוף פרישמן וניגש לתחנת ההצלה לחפש תלמידים לתורה שלו.

שנת 1954 , חוף פרישמן , מימין לשמאל- טופסי , דוריאן פסקוביץ' , שאול זינר

בתחנה בחוף פרישמן פגש דוריאן את טופסי אבא של ניר אלמוג מנהל תחנת ההצלה ואת שאול זינר-מציל צעיר, אבא של גלי זינר, אגדת גלישה משנות ה-80. אבל זאת כבר כתבה אחרת.

דוריאן הסביר להם על הגלשנים והגלישה ואחרי שלימד גם את המצילים בחוף גורדון הוא הכריז על תחרות:

המציל הראשון שיעמוד על גלשן יקבל לתחנה שלו את שני הגלשנים שדוריאן הביא עמו!!!

אחרי כמה ניסיונות הצליח שאול לעמוד על הגלשן ובכך הפך לגולש הישראלי הראשון.

שאול זינר עם אחד משני גלשנים הראשונים שדוריאן פסקוביץ הביא לארץ

דוריאן כמו שהבטיח השאיר את הגלשנים בתחנה של טופסי בחוף פרישמן.

הקיץ נגמר דוריאן חזר לקליפורניה עונת ההצלה הסתיימה ואט אט נשכח האיש המוזר מארה"ב ואותם חתיכות קרשים שהביא איתו.

שנתיים עברו הקיץ הגיע המצילים חזרו לעבודה ... ערב קיצי אחד ישב שאול בביתו אחרי העבודה וראה טלוויזיה באותו ערב היה סרט על חמש בנות שמטיילות בעולם וגולשות בכל מיני מקומות אקזוטיים (חבל שהיום לא משדרים סרטים כאלה) שאול נזכר בגלשנים שהעלו אבק בתחנה וביום שלמחרת יצא שאול שוב לים עם הגלשן.

הפעם החיידק תפס אותו ואיתו את כל המצילים בתחנה.

דוריאן שהתיידד מאד עם טופסי חזר לארץ ואיתו עוד 5 גלשנים שבתמונה למטה,(לסיפור של התמונה לחץ כאן) מה שנתן לעוד אנשים להתחיל לגלוש גלשנים היו, גלים היו בשפע.

מימין לשמאל: תיש, סעדיה יחזקל, שאול זינר, שאלתי זינר, ואברהם לוי.

תחשבו שאז עוד לא חשבו על המזחים ולאט לאט התחילה להתפתח קבוצה קטנה של גולשים.

טופסי שהיה הראשון לקלוט את הפוטנציאל שיש בגלישה התחיל לחשוב איך לבנות גלשנים מתוצרת מקומית (באותה תקופה התמחה טופסי בבניית חסקות) כדי לאפשר לעוד ועוד אנשים להתחבר לשיגעון החדש.

עם כמה עצות מדוריאן ואחרי כמה ניסיונות כושלים הצליח טופסי לייצר גלשנים שהיו מיועדים להשכרה מי שנתפס לשיגעון החדש היו ילדי החוף שהסתובבו כל היום בים ועזרו למצילים בכל מיני דברים.

1962 תמונות הגלישה הראשונות שצולמו בארץ. מימין לשמאל שאול זינר, אברהם לוי, ונער בן 16 שנודע בכינוי מוסה

אחד הילדים האלו היה מוסה שכבר בגיל 14 היה עובד אצל טופסי בבניית חסקות.

שנות השישים הסוערות הגיעו וקהילת הגולשים בארץ (יותר נכון בת"א) כבר מנתה כמה עשרות.

גם בעולם, ענף הגלישה התפתח בצורה מהירה ואיתו התפתחו האופנה והמוסיקה, להקות כמו הביצ' בויז' כבשו את מצעדי הפזמונים.

דרך החיים של הגולשים שבה המוטו זה לחיות בשביל ליהנות התחילה למצוא חן בקרב המוני צעירים ברחבי העולם.

הבגדים הזרוקים עם הדפסי הפרחים המפורסמים היו ניגוד גמור לכל מה שהיה מקובל אז (חליפות ועניבות) וסימלו בעצם את החופש לעשות הכל.

כמובן שהאופנה לא פסחה גם על ישראל הקטנה וכך נחשפו הצעירים לעולם הגלישה...

מה קרה בהמשך ? זאת כבר כתבה אחרת...
דויד דמרי

אולטרה וייב